תביעה כנגד הביטוח הלאומי
בישראל כל עובד מבוטח בביטוח הלאומי על פי חוק מפני פגיעות גוף בגין תאונות עבודה. נפגעי תאונות עבודה מקבלים עדיפות יחסית בטיפול המוסד לביטוח לאומי ולכן יש להוכיח שאכן מדובר בתאונת עבודה.
על פי חוק הביטוח הלאומי כתאונת עבודה תחשב תאונה שארעה תוך כדי עבודתו של הנפגע ובעקבותיה. אם לא נמצא קשר ישיר בין התאונה לביצוע העבודה של העובד זה לא ייחשב כתאונת עבודה. בנוסף, ניתן לתבוע בגין פגיעה בעבודה גם לגבי תאונה שארעה בדרך לעבודה, בחזרה ממנה ואף בזמן הפסקה שהוגדרה על ידי המעביד.
יש להבחין כי בתנאים מסוימים עובד יוכר כנפגע עבודה גם בשל מחלות או מומים שנגרמו לו עקב העבודה ותנאיה.
התביעה מתחלקת לשניים:
דמי פגיעה – פיצוי הנפגע בגין אובדן הכנסה. פיצוי זה משולם עבור התקופה בה הנפגע לא יכול היה לעבוד כלל ונזקק לטיפול רפואי. (לכל היותר ניתן פיצוי עבור 91 ימים החל ממועד הפגיעה).
קביעת דרגת נכות מעבודה – לאחר שהוכרה כפגיעה בעבודה במסגרת התביעה לדמי פגיעה, ובמידה והפגיעה הותירה בנפגע נכות כלשהי, זכאי הנפגע להופיע בפני ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי אשר תקבע את אחוזי הנכות בהתאם למצבו. על בסיס אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה יוכל לקבל הנפגע קצבת נכות מעבודה או מענק חד פעמי.
יש לשים לב שאת התביעות הללו יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים ממועד הפגיעה אחרת זכויותיו עלולות להיפגע.
תביעה כנגד המעביד:
כאשר המעביד או גורם אחר התרשל וכתוצאה מכך נגרמה הפגיעה בעובד, עומדת לו הזכות לתבוע פיצוי מגורם הנזק בנוסף לפיצוי שיכול לקבל מהביטוח הלאומי. יש להוכיח כי התאונה התרחשה עקב רשלנות המעביד או שהמעביד הפר חובה חקוקה, למשל, במידה והמעביד לא דאג לאמצעי בטיחות נאותים, לא הדריך את העובד כראוי, לא דאג לסביבת עבודה בטוחה וכיו"ב. (להרחבה ראה מדור תביעות נזיקין – תאונות עבודה)
תביעה כנגד ביטוח פרטי:
ישנם מקרים בהם העובד מבוטח במקום עבודתו באופן עצמאי למשל במסגרת ביטוח מנהלים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח חיים ועוד. כאשר הפוליסה הפרטית מכסה את הפגיעה שארעה לנפגע הוא עשוי לקבל פיצוי מחברת הביטוח בנוסף לפיצוי שיקבל מהמוסד לביטוח לאומי או מהמעביד/גורם אחר. אולם, יש לשים לב כי תביעה על פי פוליסת ביטוח עצמאית מתיישנת בתום 3 שנים ממועד התאונה.
יש להדגיש כי הפיצוי שיקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי ינוכו מהפיצוי שייקבע לו בבית המשפט בתביעת הרשלנות כנגד המעביד או מזיק אחר, על מנת למנוע פיצוי כפול לנפגע.
כך למשל, גם אם העובד לא הגיש את התביעה לביטוח הלאומי, ורק תביעת רשלנות כנגד המעביד, בית המשפט בכל זאת ינכה מסכום הפיצוי שיקבע את הסכום שהיה יכול לקבל מהמוסד לביטוח לאומי אילו היה מגיש תביעתו. לכן חשוב מאוד להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי.
בהגשת תביעה כנגד הביטוח הלאומי נאלץ המבקש לעמוד בפני הליכים ארוכים ומורכבים ולכן מומלץ כבר בתחילת ההליך להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום והינו בעל נסיון. משרדנו מטפל בתביעות כנגד הביטוח הלאומי מזה שנים רבות ומלווה את לקוחותיו ליווי צמוד לאורך כל הדרך, כולל ייצוג בועדות הרפואיות, עד למימוש מלא זכויותיהם בגין פגיעתם.
בנוסף, לרוב נדרש המבקש להיעזר בחוות דעת רפואית, משרדנו נעזר במומחים מהשורה הראשונה בכלל התחומים ואנו יכולים לעזור לך לפנות אל המומחה המתאים ביותר למקרה לצורך קבלת חוות דעת.
צרו קשר עוד היום עם משרדנו, קבעו פגישת ייעוץ ראשוני חינם ובררו את זכויותיכם והאלטרנטיבות העומדות לרשותכם.
עו"ד ענת קאופמן (כהן) ושות' הינו משרד עורכי דין מומחה, ובעל ניסיון רב שנים בליווי משפטי וניהול הליכים אל מול ועדות רפואיות, ביטוח לאומי וחברות הביטוח ועורכי דינם.
זקוקים ל
עורך דין לתביעת מול ביטוח לאומי? – תן לנו להילחם למענך!