בקשתן של המשפחות מבית הדין, באמצעות משרד עו"ד ענת קאופמן, שיורה לועדה הרפואית של הביטוח הלאומי לדון מחדש בתיקיהן תוך התייחסות למועד ההתחלתי של הופעת התסמינים והעומס הטיפולי רטרואקטיבית. מאחורי המונחים המשפטיים מסתתר עיוות היוצר עומס של עשרות ומאות אלפי שקלים על משפחות לילדים אוטיסטים.
כתבה בדה מרקר בנושא, העוסקת במאבק שמובילה עו"ד קאופמן
משלמים רק שנה אחורה
מצבים רבים שבהם ביטוח לאומי מתחיל לשלם קצבה במועד התביעה או כמה חודשים לאחור, ופשוט מתעלם מהוראות החוק היבשות – לשלם עד שנה אחורה ממועד התביעה.
מצבים בהם ביטוח לאומי משלם למשפחות לילדים אוטיסטים קצבה שמתחילה רק במועד התביעה או עד שנה לאחור, בעוד שלמעשה, הילד אובחן זמן רב קודם לכן, או שישנן הוצאות רבות מאוד על מנת לטפל בו זמן רב קודם לכן. הוצאות שהמשפחות מתקשות לעמוד בהן מצב שמגיע עד מאות אלפי שקלים.
עו"ד קאופמן, שגם מכהנת כיו"ר פורום הביטוח הלאומי של לשכת עורכי הדין, מובילה את התביעה וגם מבקשת לאתר משפחות נוספות שמצויות באותה בעיה, באותו עיוות שיצר החוק על מנת להרחיב את ההכרה באוטיזם בביטוח לאומי.
המקרה של ב' – אחת המשפחות בתביעה
התובע שהוא הילד של ב', אובחן כאוטיסט במאי 2013. ונקבע כי הוא זכאי לקבל קצבת ילד נכה מאותו מועד. אבל – הועדה בכלל לא דנה בשאלה מתי החלו התסמינים או מתי החלה המשפחה לטפל בילד ומתי נוצר מה שנקרא "עומס טיפולי".
"בשלבים המאוד ראשונים, הכל היה נראה בסדר" אומרת האם "אבל ראיתי כל מיני תופעות כמו למשל שקוראים לו והוא לא עונה. הייתי הולכת ודופקת עם כף בסיר וקוראת לו מחדר אחר לראות אם הוא מתייחס. יש לי גם ילדה, אחותו הגדולה ויכולתי להשוות. המשכתי לעקוב גם בבדיקות התקופתיות של טיפת חלב עד בשלב מסוים נאמר לי שאני חייבת ללכת לאבחון".
כפי שניתן לשים לב, קושי אחד הוא קושי אבחוני. אמהות ואבות "רצים" להבין מה לא בסדר עם הילד שלהם, בנתיים מוציאים כספים רבים מאוד ומשקיעים זמן רב.
"כשהגיע האבחון השמיים נפלו. כמעט היה פה גירושין. התחלתי לרוץ בין מקומות. אתה מבין שאם אתה לא פועל בזמן. אתה מפסיד את הילד. אני אמא לביאה שפועלת. עבדתי במוסך. התפטרתי. אתה לא יכול לחכות לקלינאית תקשורת שאולי יאשרו לך בקופת חולים בעוד כמה חודשים. כל דבר זה מאמץ וכדי לקבל תוצאות צריך לעבוד קשה. זה פגע גם בבת הגדולה כי נשארה הרבה פעמים לבד בלעדיי ובלעדי בעלי".
"באנו בדיוק לקנות בית, אבל אז קרה כל זה, והוצאתי הרבה כסף. בעצם הפסדתי את האפשרות לקנות דירה". ב' גם מספרת שלמדה על האפשרות לקבל קצבה רטרואקטיבית, רק במקרה מאם אחרת בגן ילדים.ולכן, ב' פונה במכתב לביטוח הלאומי רק בסוף שנת 2015, מתוך רצון לקבל את הקצבה עבור כל התקופה מאז היותו פעוט.
החוק קובע לגבי אוטיזם, שניתן לקבל את קצבת הביטוח הלאומי מרגע שאובחנו התסמינים למחלה על ידי גורם מוסמך אולם, בעוד שהחוק קובע כאמור פיצוי בתנאים הללו, החוק מגביל את הפיצוי עד שנה אחורה בלבד מזמן התביעה.
במקרה של ב', ניתן היה לראות באופן בולט, שהסימנים מאובחנים על ידי טיפת חלב עצמה , כבר במועד מוקדם. למשל, בבדיקות שנערכו בשנת 2012 בטיפת חלב, כבר עולות תהיות לגבי התפתחותו, אך הביטוח הלאומי – עומד בסרובו.
"אמנם, העיקרון של שנה אחורה חל במקרים רבים של תביעות ביטוח לאומי כמו גם בהכרה באוטיזם בביטוח לאומי" מסבירה עו"ד ענת קאופמן, שמשרדה מטפל בעשרות רבות של תיקי תביעות ביטוח לאומי בכל שנה מזה כ 20 שנה, "אבל כאן קיים מצב יוצא דופן. במחלות רבות קיימת אפשרות לנצל לפחות באופן חלקי ולהסתייע בביטוחי בריאות, קופות חולים, ביטוחים משלימים. במקרה של המשפחות לילדים אוטיסטים, מדובר בסכומים קיצוניים של אלפי שקלים בחודש ואפילו יותר, שלרוב אין להם כלל כיסוי בשום מסגרת. התוצאה היא שמשפחה שילדה הוא אוטיסט יכולה לאבד את הסיכוי לדאוג לעתיד אותו ילד, או לרכוש לעצמה דיור, מפני שעד שהחלה לקבל את הקצבה עברו מספר שנים והמשפחה הוציאה בינתיים מאה או מאתיים או אפילו רבע מליון שקלים".
על פי נתונים שנאספו על ידי גיא גרימוולד, דיווחו משפחות כי ילד אוטיסט זקוק ל 30-40 שעות חודשיות שמשמעותן כ 10 אלפים שקלים בחודש. כלומר בסופו של חשבון 120 אלף שקלים בשנה. אחדות מהמשפחות מדווחות על סכומים גבוהים אף יותר.
העומס קיצוני ופוגע כלכלית במשפחות
במחקר שנערך במהלך שנת 2016 על ידי "קשר" הארגון המטפל במשפחות מיוחדות, הוסק בממוצע לחודש, הורים לילדים עם מוגבלות נאלצים להיעדר בכל חודש 8.2 ימים לצורכי הטיפול בילד, כאשר לעיתים מדובר בהיעדרות של יום מלא ולעיתים בהיעדרות של יום חלקי. למעלה מ – 50% מההורים העובדים דיווחו על צורך בהקטנת היקף משרתם.
כ – 56% מדווחים על פי המחקר כי במקום העבודה הנוכחי הם משתכרים פחות מאשר במקום העבודה בו עבדו בעת הליך האבחון ועוד כ – 43% דיווחו כי במקום עבודה זה ישנו פחות אופק תעסוקתי לקידום.עזיבת מקום העבודה בשל הליך האבחון וצורכי הטיפול בילד עם הצרכים המיוחדים הינה גבוהה יותר משמעותית בקרב אימהות מאשר בקרב אבות – 46.6% ו – 25% בהתאמה
אולם, בנוסף לקושי זה, קיים קושי נוסף. כ – 82% מההורים דיווחו במחקר של "קשר" ומשרד הכלכלה, כי ההורות לילד עם צרכים מיוחדים משפיעה על מצבם הרגשי, וכ 87% נפגעו בעצם התפקוד שלהם כהורים.
"התחושות שמלוות את הגילוי שילדך הוא אוטיסט" אומרת קאופמן "הן תחושות קשות. חלק מהמשפחות, על אף שהן מטפלות או על אף שרופא אבחן את ילדיהן כחולה, עוברות משבר נפשי קשה וחולף זמן עד שהן מוכנות להכיר בכך או משתכנעות בכך. בין השאר משום שתרתי משמע קשה להן לקרא לילד בשמו, מסיבות כאלה ומסיבות אחרות, עוברים לעיתים שנתיים או שלוש עד להגשת התביעה. התוצאה היא – שנים שאינן מכוסות, או במשמעות החוקית – הן לא נכנסות לזכאות בשל העיכוב הזה".
עו"ד ענת קאופמן (כהן) ושות' הינו משרד עורכי דין מומחה, ובעל ניסיון רב שנים בליווי משפטי וניהול הליכים אל מול ביטוח לאומי, חברות הביטוח ועורכי דינם.
זקוק ל
עורך דין ביטוח לאומי והכרה בנכויות? – תן לנו להילחם למענך!
