התפשטות נגיף האיידס מעלה את החשיבות בהעלאת המודעות לגבי האפשרויות המשפטיות העומדות לרשות אלו שנדבקו או שלא אובחנו כנדרש על ידי הגורמים המטפלים. פיצוי חולי איידס: האפשרויות המשפטיות העומדות לרשות אלו שנדבקו בנגיף.

הדרך הנפוצה ביותר כיום להידבק בנגיף האיידס היא באמצעות מגע מיני לא מוגן. לכן, מלבד אמצעי הזהירות שכל אחד מאיתנו צריך לנקוט, מטיל החוק בישראל אחריות פלילית על מי שגרם להפצת הנגיף אף אם עשה זאת בהתרשלות ולא בכוונה. המשמעות היא שאדם שיודע כי הוא נושא את הנגיף חייב לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למנוע את הפצתו, למשל באמצעות שימוש בקונדום בעת קיום יחסי מין. בשל כך, ניתן להעמיד לדין פלילי אדם שנושא את נגיף האיידס ומקיים יחסים בלתי מוגנים על עצם הסיכון שהוא גורם לבן זוגו, אף אם לא התרחשה הדבקה.
 

בנוסף, מי שנגרם לו נזק כתוצאה מההתנהגות המסכנת של נשא הנגיף, בין אם מדובר בהידבקות במחלה בפועל ובין אם מדובר בנזק נפשי בשל החשש שנדבק בנגיף, יכול לתבוע את הנשא בתביעה אזרחית לקבלת פיצויים על הנזק שנגרם לו.

פיצוי חולי איידס כתוצאה מרשלנות רפואית
מגע מיני לא מוגן אינה הדרך היחידה להידבק בנגיף. רבים נדבקים בנגיף כתוצאה מרשלנות רפואית ובעיקר בשל בדיקות רפואיות בכלים שלא חוטאו כנדרש. רק לאחרונה, במהלך שנת 2012, פורסם כי כ-150 מטופלים שנבדקו בבדיקות שגרתיות בבית החולים בילינסון הוזמנו לבדיקת דם בשל החשש שנדבקו באיידס כתוצאה משימוש במכשיר שלא עבר חיטוי כהלכה בהתאם להמלצת משרד הבריאות.

חשוב לדעת כי גם במקרים של רשלנות רפואית שהביאה להידבקות באיידס ניתן לתבוע את בית החולים בתביעה נזיקית לצורך פיצוי חולי איידס. יתר על כן, ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית גם אם הנבדק סבל מהחשש שהוא נדבק בנגיף כתוצאה מרשלנות רפואית, או על כך שהנבדק היה צריך לקבל טיפול מונע בשל החשש שנדבק בנגיף, אף אם מאוחר יותר התגלה שהוא לא נדבק בפועל.

רשלנות רפואית מתקיימת לצערי לא רק בשלב הטיפול שניתן לחולים, אלא גם בשלב האבחון של נשאי הנגיף. כך, קרו מקרים בישראל בהם נשא הנגיף עבר בדיקות שונות בבתי החולים, אך הרופאים לא בדקו האם הוא נדבק בנגיף למרות שהיה סביר לעשות זאת. כתוצאה מכך החולה גם לא קיבל את הטיפול הראוי. גם במקרים אלו יכול החולה לתבוע את בית החולים לקבלת פיצויים בשל נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהרשלנות הרפואית. במקרים שבהם החולה נפטר יכולים גם בני משפחתו לתבוע את בית החולים בגין הרשלנות הרפואית.

נשאי נגיף האיידס מקבלים גם הגנות בחוק שנועדו למנוע אפליה כלפיהם ואת הפיכתם למוקצים מהחברה כתוצאה מהמחלה. כך אדם שלא התקבל לעבודה בשל היותו נשא הנגיף, או עובד שהרעו את תנאי העבודה שלו בשל המחלה יכול להגיש תביעה על כך לבית הדין לעבודה.

פיצוי חולי איידס בגין אפליה
בנוסף נשא הנגיף אשר נמנעה כניסתו למקום ציבורי, או שהופלה בקבלת שירותים או מוצרים בשל מחלתו יכול לתבוע את מי שהפלה אותו. חשוב לשים לב שבמקרים בהם התקיימה הפליה על רקע זה ניתן לקבל פיצויים כספיים בגין ההפליה אף ללא הוכחת נזק. בהקשר זה, גם חוק זכויות החולה קובע איסור להפלות בין חולים בקבלת שירות הרפואי. החוק אומנם לא מדבר במפורש על הטיפול בנשאי נגיף האיידס, אך ברי כי הוא נועד להגן על כל החולים.

בישראל קיימים כמה אלפים של נשאי נגיף האיידס שנדבקו בדרכים שונות. החברה חייבת להתמודד עם הסיכון הגלום בהתפשטות המחלה הן בהיבטים הרפואיים, והן בהיבטים המשפטיים. יחד עם זאת, האחריות החברתית מחייבת גם את ההגנה על אלו שנדבקו בנגיף ונאלצים להתמודד איתו בחיי היום יום. לכן חשוב מאוד שהנדבקים באיידס וגם כל אחד מאיתנו ידע את הזכויות והחובות שחלות על נושאי הנגיף, כך שכולנו נוכל להתמודד טוב יותר עם המחלה ובתקווה לסייע למניעת התפשטותה.

עו"ד ענת קאופמן (כהן) ושות' הינו משרד עורכי דין מומחה, ובעל ניסיון רב שנים בליווי משפטי וניהול הליכים אל מול חברות הביטוח ועורכי דינם.

זקוק לעורך דין נזיקין? – תן לנו להילחם למענך!