משרד עו"ד ענת (כהן) קאופמן מנתניה, המתמחה בנושא תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי על סוגיו ופגיעות בעבודה בפרט, מציינים כי רוב הציבור מכיר בעובדה שלפי חוק הביטוח הלאומי אדם זכאי להיות מוכר כנפגע בעבודה באם ארעה לו תאונה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו המזכה אותו בתשלומים, אם במענק חד פעמי ואם בגמלה חודשית המסתכמים בעשרות ולעיתים אף מאות אלפי שקלים.

אולם הבעיה העיקרית הינה, כי הציבור לא מודע לכך שיש לאדם זכות להיות מוכר כנפגע בעבודה גם אם לא מדובר ב"אירוע תאונתי" הקלאסי כמו תאונות נפילה בתוך מפעל, תאונות עם מכונות, קטיעת אצבעות וכיוצ"ב.
 

ישנם מיקרים נוספים ורבים אחרים בהם נפגע אדם והוא כלל לא מודע לכך שהפגיעה או המחלה יכולים להיחשב כתאונת עבודה ושקיימים סוגים רבים של אירועים אחרים שיכולים להיות מוכרים כתאונות עבודה, ושניתן למצות את זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי. לכן מומלץ מאוד להיוועץ עם עורכי-דין המתעסקים בתחום זה ובקיאים בפסיקה העניפה של בתי הדין לעבודה, אשר מתמודדים מידי יום בתביעות שונות ומשונות של עובדים הטוענים לפגיעות גוף שנגרמו להם כתוצאה מתנאי עבודתם. במשרד עורכת הדין ענת קאופמן ידעו לספר כי קיים מגוון רב של מקרים בהם ניתן לקבוע כי אדם צריך להיות מוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנפגע בעבודה גם כאשר לא עבר תאונה במובן הקלאסי של המילה.

משרד עורכת הדין ענת קאופמן טיפל ומטפל במכלול מגוון מאוד של פגיעות בעבודה שחלקן כבר הוכרו וחלקם בתהליך מתקדם מאוד של הכרה מול המוסד לביטוח לאומי.

"היו לנו מיקרים רבים בהם הגיעו למשרדנו לקוחות שלא היו מודעים כלל וכלל לזכויותיהם בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי במסגרת נפגעי עבודה. לאחר תשאול ובירור מקיף מטעמינו אודות מקור מחלתם ו/או פגיעתם עלה כי בעצם היא נובעת וקשורה קשר סיבתי מעבודתם בין אם עבודתם גרמה לפגיעה או יכול ורק החמירה אותה ולפיכך הם בעצם זכאים להגיש תביעה להכרה במסגרת נפגעי עבודה.

אחד המקרים המעניינים שטיפלנו בו היה הכרה של מורה שנגרמה לה פגיעת שמיעה במהלך השיעור בו היא לימדה.

מעשה שהיה כך היה, במהלך שיעור בו לימדה המורה, היתה המולה והתפרעות בכיתה ולכן נאלצה המורה להגביר את קולה מעל הממוצע על מנת להרגיע ולהשתלט על הכיתה.

לאחר שצעקה בחוזקה רבה, החלה פתאום לשמוע צפצופים באוזניים וחשה באובדן שמיעה מוחלט באוזן ימין.
יום למחרת, משראתה המורה כי שמיעתה לא שבה והצפצופים לא פסקו פנתה היא לקבל טיפול רפואי ואובחן כי היא סובלת מנזק בלתי הפיך באוזן. משהגיע למשרדנו לבירור זכויותיה, הוגשה באמצעות משרדנו תביעה למוסד לביטוח לאומי לצורך הכרה בפגיעת המורה באוזן כפגיעה בעבודה.
לאחר מאבק ממושך – הוכרה הפגיעה באוזניים כתוצאה מצעקה בכיתה – כפגיעה בעבודה.
לאחר שהוכרה הפגיעה הוגשה באמצעות משרדינו תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה למוסד לביטוח לאומי.
לאחר בדיקות ע"י מס' רופאים וועדות רפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי נקבע לה בסופו של יום כי עקב הצעקה הנ"ל נותרה לה 10% נכות רפואית צמיתה אשר זיכתה את מרשתנו במענק כספי בסך של 30,700 ש"ח.

מקרה נהג אוטובוס
תיק נוסף אותו שנוהל במשרדנו והתברר בבית הדין האיזורי לעבודה הינו מקרה של נהג אוטובוס באגד אשר סובל מבעית טחורים. מרשנו טען בביה"ד כי בשל עבודתו באגד נמנעה ממנו האפשרות לעשות את צרכיו במועד ולאכול אוכל ביתי מבושל ולכן נאלץ לאכול ג'נק פוד, לאפות וסנדוויצים, דבר אשר גרם, לטענתו, להופעת טחורים.

עוה"ד ענת קאופמן טענה בביה"ד כי התובע עובד כנהג אוטובוס בחברת אגד משנת 1971, כאשר מדרך הטבע, עבודתו מתבצעת בישיבה לא נוחה שעות רבות, עם זעזועים וטלטולים של האוטובוס במשך שעות ארוכות, תוך שהתובע סובל מזיעה באחוריים, מתחושת אי נוחות ולעיתים קרובות אף נאלץ עקב כך להתאפק שעות רבות. לאחר עשר שנות עבודה בתנאים קשים אלה החל התובע לסבול מטחורים מדממים ונאלץ לעבור ניתוחים.

בימים אלה ניתן פסק דין של בית הדין לעבודה המכיר בפגיעת הטחורים של הנהג כתוצאה ועקב עבודתו, ואולם עקב העובדה כי מדובר בפסק דין תקדימי ומחשש לתביעות נוספות של עשרות אלפי נהגי אוטובוסים הגיש המוסד לביטוח לאוי ערעור על פסק הדין והוא נדון בימים אלה בבית הדין הארצי לעבודה.

מקרה גננת
מקרה מעניין נוסף הינו תביעה של גננת כנגד המוסד לביטוח לאומי הטוענת לפגיעות שנגרמו לה כתוצאה מישיבה שנים ממושכות על כיסאות נמוכים בגן והרמת הילדים לצורך הטיפול בהם.

בימים אלה הוכרה תביעה נוספת שהוגשה באמצעות משרדינו של עובדת שעבדה במשתלה ועקב עבודתה עם הצמחים השונים והחומרים השונים לצורך הטיפול בצמחים נגרמה לה פגיעת עור חמורה בידיים שבאה לידי ביטוי בהופעת שלפוחיות דלקתיות בכפות הידיים, התקלפות העור, אדמומיות, נפיחות ומוגבלות בכפות הידיים.

לאחר שהוכרה קבעה ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי כי עקב מחלת העור ממנה היא סובלת נותרה לה 20% נכות רפואית לצמיתות המזכה אותה בגימלה חודשית של 741 ₪ עד 67 (שאז תחל לקבל את קיצבת הזיקנה) סכום זה מהוון מגיע לסך של כ-190,000 ₪.

לעיתים גם מחלת הסרטן יכולה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה כאשר מצליחים להוכיח שהחומרים השונים איתם עבד החולה במהלך השנים גרמו לסוג הסרטן בהם חלה החולה.

מקרה נגר
לדוגמא הובא בפנינו מקרה של נגר שחלה במחלת הסרטן בלוע בעיקבותיו נאלצו לכרות לו את בלוטות הרוק. הוגשה באמצעות משרדנו תביעה למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכיר במחלתו שנגרמה כתוצאה מעבודתו רבת השנים עם אבק נסורת וחומרים נוספים שונים בהם הוא משתמש לצורך עבודתו. כתמיכה לתביעה אף צורפה חוות דעת של מומחית לרפואה תעסוקתית המוכיחה על בסיס מחקרים ומאמרים רבים שקיימים בנושא כי קיים קשר סיבתי ברור בין החשיפה לחומרים עימם עבד הנגר במהלך כל שנות עבודתו לצרכי עבודתו לבין מחלת הסרטן בה הוא חלה.

לאחר מאבק ממושך הכיר בסופו של יום המוסד לביטוח לאומי בקשר הסיבתי שבין עבודתו כנגר לבין פרוץ מחלת הסרטן ונקבעה לו 100% נכות רפואית לצמיתות המזכה אותו בקיצבת נכות חודשית עד סוף תוחלת חייו בגובה של 2426 ₪ (סכום זה מהוון מגיע לסך של כ-365,000 ₪).

גם מוכרן בבסטה בשוק אשר נאלץ במהלך שנות עבודתו להרים סחורה ולסדרה החל לאחר שנים רבות בעבודתו הנ"ל לסבול מכאבי גב ולכן הגיש באמצעות משרד עורכי הדין לוי-קאופמן תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בפגיעת הגב שנגרמה כתוצאה מהרמת הסחורה.

מקרה נהג משאית
נושא מעניין נוסף המתנהל ע"י משרדנו הינו בנושא של נהגי משאיות. נהגי משאיות שונות לא מודעים כי בעצם הנהיגה על משאית במשך שנים רבות במשאיות ישנות על כבישים משובשים גרמו לזעזועים חוזרים ונשנים של הגב וברבות השנים הובילו לפגיעה העונה כדי נכות לגבם.

לדוגמא מקרה שהוכר בתקופה האחרונה הינו מקרהו של תובע אשר הוכיח שבמהלך 38 שנות עבודתו כנהג משאית ביצע נסיעות ארוכות ומתמשכות על פני כבישים משובשים הכוללים בורות, חולות ודרכים משובשות, דרכי עפר וכורכר כאשר פעולת הנהיגה כשלעצמה נמשכה במשך 8-9 שעות בממוצע בכל יום.

עוד טען התובע כי נהיגתו היתה רוב השנים על כסא קשיח שכל עצירה ומהמורה בכביש גרמה לו טלטלה של הגב.
בנוסף לעצם פעולת הנהיגה רבת השעות טען התובע באמצעות עורכי דינו כי היה נהג הובלות. עבודתו כנהג הובלות כללה פעילויות חוזרות ונשנות של הרמת משאות כבדים הן במסגרת של פריקה וטעינה של סחורה , הן לצורך כיסוי הסחורה בברזנט, והן במסגרת פעולות לוואי אחרות כמו תיקון פנצ'רים, הרמת גלגלים וכיוצ"ב.

לאחר ניהול תיק הוכחות קבע בית הדין האיזורי לעבודה בת"א בפסק דינו כי חד משמעית אכן נסיבות עבודתו הנ"ל של התובע קימות בקשר סיבתי עובדתי לפגיעה ממנה סובל ולכן מינה הוא מומחה רפואי מטעמו על מנת שיבדוק קשר סיבתו רפואי.

המומחה הרפואי מטעם ביה"ד קבע כי קיים קשר סיבתי רפואי בין עבודת התובע בנהג משאית הובלה לבין פגיעת הגב ממנה סובל ולפיכך יש להכיר בו כפגיעה בעבודה.

בעקבות חוות דעת המומחה קבע בית הדין בפסק דין סופי כי יש להכיר בפגיעת הגב ממנה סובל נהג המשאית כפגיעה בעבודה.

מקרה נוסף שמטופל במשרדה של עו"ד ענת קאופמן הינו של נהג משאית אשפה העובד בעיריית נתניה טען אף הוא כי נסיבות עבודתו בנהיגה במשאית זבל במשך שנים גרמה לו לפגיעה בגב. גם במקרה זה קיבל ביה"ד את טענת עורכי הדין לוי-קאופמן ומינה מומחה רפואי מטעמו. גם מומחה זה קבע כי קיים קשר סיבתי שבין נהיגתו רבת השנים של הנהג במשאית לבין הפגיעה בגבו, ובית הדין לעבודה קבע בפסק הדין כי הפגיעה בגב תוכר כפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה.
נהגת אגד אף היא הגישה באמצעות משרד עורכי הדין תביעה לביה"ד להכרה בפגיעת גב ממנה סובלת הנובעת כתוצאה מעבודתה בנהיגה במשך שעות רבות על אוטובוסים ישנים.

מקרה מענין נוסף הינו של נהג משאית אשר פגיעת הכתפיים שלו הוכרה ע"י ביה"ד לעבודה כפגיעה המוכרת במסגרת נפגעי עבודה כאשר נטען ע"י עורכי הדין הנ"ל בביה"ד כי התובע נאלץ לפתוח ולסגור את דלת המשאית עשרות פעמים ביום במהלך עבודתו תוך הפעלת מאמץ ניכר של הכתפיים, פעולה אשר גרמה לנזק בלתי הפיך בכתפיים. יצויין כי ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה לנפגע זה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% לצמיתות והנ"ל זכה לקבלת תשלום עבור 6 חודשי מחלה בהם הוא לא עבד ואף זכה למענק מהמוסד לביטוח לאומי בסכום כולל של כ-130,000 ₪.
בימים אלה מתנהל מתנהל בעניינו תביעה אזרחית כנגד המעביד בגין רשלנות.

כן למשל תביעתו של חשמלאי שעבד עם מכונות ומכשירים מרעישים שונים גרמו לו לפגיעת שמיעה הוכרה בפסד דין של ביה"ד לעבודה בתיק שנוהל באמצעות משרד עו"ד ענת קאופמן ע"י המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה.

עובד שעבד בחב' תע"ל ובמהלך עבודתו נחשף לחומרים מסוכנים הוכר כנפגע בעבודה בגין נזק חמור שנגרם לו בריאות והוא נאלץ להסתובב עם מכשיר חמצן.

מסגר אשר עסק בייצור והרכבה של דלתות וחלונות למקלטים טען בביה"ד לעבודה כי במהלך שנות עבודתו הרים הרכיב וסחב משקלים מאוד כבדים אשר גרמו לו לפגיעה משמעותית בכפות הידיים ובגב. ביה"ד קבע בפסק דין תקדימי כי אכן מקבל הוא את גרסת התובע ולכן ממנה הוא מומחה רפואי מטעמו לבחינת הקשר הסיבתי הרפואי.

מקרה תעשיה צבאית
עובד תעשיה צבאית אף הוא טען באמצעות משרד עורכת הדין ענת קאופמן בתביעה שהוגשה לביה"ד כי בעת עבודתו עם מכשיר קשירה לקשירת פגזים הוא נאלץ להתכופף על מנת להרים המכשיר לקשור הפגזים ואח"כ להתכופף שוב על מנת להניח המכשיר בחזרה על הרצפה. ביה"ד בפסק הדין קיבל את טענת עורכי הדין וקבע כי יש להכיר בפגיעתו של העובד בגב כפגיעה בעבודה.

מקרה עובד צבע
עובד נוסף שעבד בעבודות צבע, שנים רבות וביצע פעולות חוזרות ונישנות של הידיים והכתפיים לצורך ביצוע הצביעה, הוכר אף הוא באמצעות תביעה שהגישו עבורו עורכי הדין לוי-קאופמן ע"י המוסד לביטוח לאומי כנפגע בעבודה.

לא רק פגיעות פיזיות הוכרו כפגיעות בעבודה, גם פגיעות נפשיות יכולות להיות מוכרות כפגיעה בעבודה בנסיבות מסויימות, למשל כאשר אדם מפוטר באופן מפתיע מעבודתו וכתוצאה מכך מתחיל לסבול מהפרעות נפשיות.

מקרה נוסף שבו הוכר אדם כנפגע בעבודה היה מקרהו של אדם אשר עבר התעללות נפשית והטרדות במקום עבודתו ואפילו הוכה ע"י מנהל העבודה במקום עבודתו. המוסד לביטוח לאומי משלם ל חודש בחודשו תגמולים בגין פגיעתו הנפשית.

מקרה מעניין נוסף שנדון בימים אלה בביה"ד האיזורי לעבודה ונבחן ע"י ביה"ד הוא מקרה של אדם אשר נפגע בתאונת עבודה ורגלו נקטעה, אולם נפטר בסופו של דבר מהתקף לב. עוה"ד לוי-קאופמן טענו כי התקף הלב ממנו נפטר המנוח נגרם כתוצאה מכאבי הפנטום העזים מהם סבל. טענה זאת נתמכה אף בחוות דעת רפואית שהוגשה לביה"ד של פרופ' בטלר – קרדיולוג מומחה אשר קבע כי בחולים עם מחלה כלילית בעורקים הכליליים אך גם ללא מחלה כזו, ידוע כי אירוע חריף של מתח נפשי (כמו כאב) או פיזי יכול לגרום להתכווצות פתאומית של העורקים וכך לאירוע כלילי חריף ומוות.
וכן היד עוד נטויה במקרים הרבים והמגוונים בהם אדם יכול להיות מוכר כנפגע בעבודה ולזכות בפיצוי הולם לפגיעתו בהתאם לחוק.

מעבר לכך יצויין כי במקביל לתביעות המוגשות בביטוח לאומי להכרה כפגיעת עבודה ניתן בנוסף לכך, במקום שהפגיעה ארעה עקב רשלנות של המעביד ו/או צד ג' להגיש גם תביעה אזרחית נזיקית כנגד המעביד או צד ג' ולקבל פיצוי נוסף מעבר לפיצוי שיתקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

עו"ד ענת קאופמן (כהן) ושות' הינו משרד עורכי דין מומחה ובעל ניסיון רב שנים בליווי משפטי וניהול הליכים אל מול חברות הביטוח ועורכי דינם.

זקוקים לעורך דין נזיקין וביטוח? – תן לנו להילחם למענך !