מדינת ישראל לא דאגה לחיסון האוכלוסיה נגד מחלת הפוליו מיד כאשר תרופות החיסון נמצאו יעילות, והחלה בחיסון באיחור. בתקופה זו בה הוזנח הטיפול בחיסון נמשכה בארץ המגיפה של מחלת הפוליו והרבה נכי פוליו במדינת ישראל נפגעו במחלה בתקופה זו. יתר על כן, יחסית לגודל האוכלוסייה, מספר חולי הפוליו בישראל היה גדול פי שלושה מאשר בארצות מתורבתות אחרות, עובדה שמצביעה על ליקויים תברואתיים בישראל שגרמו למספר גדול של נכי פוליו.
יתר על כן, מסבירים במשרד עורכת הדין ענת קאופמן כי בישראל שרר חוסר מודעות לצורכי השיקום הגופני של חולי הפוליו, ונכי הפוליו לא קיבלו טיפול מיידי הולם שהיה יכול לסייע להם להשתחרר לפחות מחלק מהנכויות, כגון פיזיוטרפיה אינטנסיבית, שחייה מיוחדת והתעמלות רצופה שיכלו להחזיר לתפקודם את השרירים הפגועים, כולם או חלקם בטרם התנוונו.
מדינת ישראל, למעלה מ-40 שנים לאחר מכן, ולאחר מאבקים רבים של נפגעי הפוליו, חוקקה חוק המבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפי נפגעי הפוליו שחלו במחלה זאת בישראל.
חוק הפיצויים נפגעי פוליו וגזזת
החוק לפיצוי נפגעי הגזזת חוקק בשנת 1994 ואילו החוק לפיצוי נפגעי הפוליו חוקק בתחילת שנת 2007 ובעצם חקיקת חוקים אלה מקבלת על עצמה מדינת ישראל את האחריות לגרימת מחלת הפוליו אצל חולי הפוליו ולגרימת מחלות הסרטן השונות אצל העולים שקיבלו טיפולים בניסיון למניעת מגיפת הגזזת.
ביום 19.3.2007 אישרה הכנסת ברוב גדול של 83 חברי כנסת וללא מתנגדים. הצעת חוק זו אושרה לאחר שעברה מכשולים רבים וניסיונות לטרפוד החוק. נציגי הנפגעים במחלה ששהו ביציע המליאה פרצו בקריאות שמחה עם קבלת החוק.
עורכת הדין ענת קאופמן מציינת כי בהתאם לחוק יפוצו נפגעי הפוליו ויהיו זכאים, הן לפיצוי חד פעמי והן לקצבה חודשית או מענק, הכל בכפוף לקביעת גובה הנכות של הנפגע.
הפיצוי משולם לנפגע על-פי אחוזי הנכות או המוגבלות בניידות שנקבעו לו לצמיתות. כך למשל נכה שהוכר ונקבעה לו נכות עד 74% יקבל מענק חד פעמי בסך של כ- 50,000 ₪, נכה שמוכר מ-75% נכות ועד 94% יקבל מענק חד פעמי בגובה של כ-100,000 ₪ ומ-95% ומעלה יקבל הנכה מענק של כ-120,000 ₪.
ישולמו לנפגעים קצבה חודשית (למי שנקבעה נכות רפואית או מוגבלות בניידות בשיעור של למעלה מ-20%) או מענק (למי שנקבעה נכות רפואית או מוגבלות בניידות בשיעור נמוך מ-20%) כדלקמן:
למי שנקבעו 100% נכות רפואית או מוגבלות בניידות – תשולם קצבה מלאה בסכום של כ-3,769 ₪.
למי שנקבעו אחוזי נכות רפואית או מוגבלות בניידות נמוכים מ-100% – תשולם קצבה בהתאם לאחוזי הנכות הרפואית (אחוזי המוגבלות בניידות). לדוגמה: מי שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 30%, תשולם לו קצבה יחסית בסך 1,130 ₪ (3,769 כפול 30 לחלק ב-100).
למי שנקבעה נכות רפואית או מוגבלות בניידות נמוכה מ- 20%, ישולם מענק במקום קצבה לפי החישוב הבא:
סכום הקצבה החודשית היחסית שהייתה משולמת לו אילו היה מקבל קצבה (ראה חישוב הקצבה החודשית למעלה) כפול 70.
לדוגמה:
-נקבעה נכות רפואית בשיעור של 10%
סכום הקצבה החודשית המלאה – 3,769 ₪
סכום הקצבה היחסית שהייתה משולמת לו אילו היה מקבל קצבה – 376.9 ₪ (3,769 כפול 10 לחלק ב-100)
סכום המענק – 26,383 ₪ (376.9 כפול 70).
כל נפגע פוליו שנקבעה לו נכות יכול להגיש מידי חצי שנה בקשה לבדיקה מחדש בטענה של החמרה במצב עקב מחלת הפוליו. במידה וחלה החמרה בשיעור של 10% נכות ומעלה, תגדל הקצבה החודשית שמקבל הנפגע בהתאם לאחוזי הנכות החדשים שנקבעו.
מלבד הפיצוי הכספי האמור לעיל, המדינה תשתתף במימון טיפולים רפואיים, רכישת אביזרים רפואיים ומכשור רפואי לנפגעי הפוליו, אשר אינם נכללים במסגרת סל הבריאות.
עורכי הדין ענת קאופמן ואמיר לוי מציינים כי הגדיל המחוקק בעת חקיקת חוק זה, וקבע כי תשלומים על פי הוראות חוק לפיצוי נפגעי פוליו . קרי, הסכומים המשולמים פטורים מתשלום מס הכנסה. בנוסף, סכומים אלו אינם ניתנים לערבות או לעיקול (למעט בגין תשלום מזונות).
עוד מציינים במשרד עורכת הדין ענת קאופמן כי חשוב שנפגעי הפוליו ידעו את זכויותיהם ויקדימו להגיש התביעות למוסד לביטוח לאומי וזאת על מנת שיוכלו להיות זכאים לקבלת הגימלאות רטרואקטיבית החל ממועד תחולת החוק דהיינו מיום 1.1.07 רק מי שיגיש את תביעתו לפני ה-31.12.2008 יהא זכאי לקבלת גימלאות רטרואקטיבית ממועד תחילת החוק.
בסוף שנות הארבעים החל מבצע הקרנות ממלכתי יוזמת צמרת משרד הבריאות וחיל הרפואה של צה"ל כנגד התפרצותה של מגיפת גזזת, שהינה מחלת עור הצומחת בשורשי השיער ומתפשטת במהירות בקרב ילדים החיים בצפיפות ובתנאי היגיינה ירודים. בשלב מסוים, ביצוע ההקרנות התנהל עוד במחנות המעבר של הסוכנות היהודית מחוץ לישראל.
בראשיהם של כל הילדים, עד גיל 15 שעלו מארצות ערב, בשלב מסוים של המבצע, שנמשך עד 1960, הוחלט להעביר מכונות הקרנה גם למחנות המעבר של הסוכנות היהודית במרסיי ובמקומות אחרים באירופה ולבצע את ההקרנות כבר שם, כשהילדים עוד היו בדרכם מצפון אפריקה לישראל. במרפאות גילחו את שיער ראש הילדים, תלשו בשעווה חמה את שרידיו וחיסלו את שורשיו בהקרנות רנטגן. הטיפול הותיר ברבים מהילדים צלקות נפשיות קשות, סוגים שונים של סרטן, עקרות, נשירת שיניים או התקרחות, וכן צלקות קשות ומכוערות בעור הקרקפת ובמקומות אחרים בגוף.
שנים רבות לאחר מכן התגלו אצל המוקרנים מחלות שונות, גידולי עור שונים ומחלת הסרטן וכן התגלה הקשר הסיבתי בין ההקרנות למחלות אלו. במשך עשרות שנים סירבה המדינה לקבל עליה כל אחריות, משפטית או מוסרית, למבצע ההקרנות.
ב-1994 שינתה הממשלה לראשונה את עמדתה. זה היה במסגרת העברת "החוק לפיצוי נפגעי גזזת" שיזם ח"כ עמיר פרץ והממשלה תמכה בחקיקתו. החוק קבע פיצוי כספי לא גבוה למי שקיבל בילדותו הקרנות נגד גזזת וחלה בבגרותו בסוגים קשים של סרטן. כך הכירה למעשה גם הממשלה בקשר בין ההקרנות שיזמה המדינה לבין הסרטן והמחלות האחרות.
עורכי הדין ממשרד ענת מסבירים כי על המבקש לתבוע פיצויים בגין נזקי הקרנות נגד מחלת הגזזת, לבחור באחת משתיים: תביעת נזיקין, שבגדרה יצטרך להתמודד עם טענת התיישנות, להוכיח את דבר קיומה של עוולה מצדה של המדינה, את יסודותיה של עוולת הרשלנות של המדינה, את הקשר הסיבתי בינה לבין מחלתו וכו' (תביעה כזו הינה בעייתית ביותר, אם בכלל, לאחר שנקבעו כבר בתקדימים משפטיים העדר אחריות של המדינה) או לחילופין לבחור בתביעת פיצויים על-פי חוק הגזזת, שהנטל להוכיחהּ קל, אך שיעורו של הפיצוי הכספי איננו גבוה.
בהתאם לחוק לנפגעי הגזזת, על מבקש הפיצויים להתייצב תחילה בפני "ועדת מומחים" לבירור קשר ישיר בין מחלת המבקש לבין ההקרנות שקיבל. מי שוועדת המומחים מכירה בזכאותו לפיצוי נשלח לוועדה נוספת, "ועדה רפואית," שתפקידה לקבוע את אחוזי נכות שעל פיהם ייקבע סכום הפיצוי.
המאמרים אשר משולמים ע"י המדינה לנפגעי גזזת תלוי כאמור בגובה הנכות אשר נקבעת לנפגע ע"י ועדה רפואית. מי שנקבעו לו בין 40% נכות לצמיתות ל- 74% נכות לצמיתות, זכאי לקבלת פיצוי חד פעמי בסך של כ-50,000 ₪ ומי שנקבעה נכותו על 75% לצמיתות ומעלה, זכאי לקבלת סכום פיצויים חד פעמי בסך של כ-100,000 ₪. , יהיו זכאים אותם נפגעים אשר נכותם נקבעה על למעלה מ-40% לצמיתות, לקצבה חודשית בסכומים משתנים הנעים בין כ-700 ₪ ועד כ-1,700 ₪ למשך כל חייהם. לגבי כל נפגעי הגזזת אשר הועדה הרפואית קבעה את נכותם בין 5% ועד 39% לצמיתות, זכאי עפ"י החוק לקבלת מענק חד פעמי בסך של כ- 1218 ₪ עבור כל 1% נכות שנקבעה לו.
אחוזי הנכות לפי חוק הגזזת ולפי חוק הפוליו נקבעים ע"י ועדה רפואית. על החלטה של הועדה הרפואית מדרג ראשון ניתן לערער לועדה רפואית לעררים ולטעון טיעונים עובדתיים ורפואיים. על החלטה של הועדה הרפואית לעררים ניתן לערער לבית הדין לעבודה בשאלה משפטית בלבד, דהיינו רק כאשר חלה טעות משפטית של הועדה הרפואית לעררים.
עו"ד ענת קאופמן (כהן) ושות' הינו משרד עורכי דין מומחה, ובעל ניסיון רב שנים בליווי משפטי וניהול הליכים אל מול ביטוח לאומי, חברות הביטוח ועורכי דינם.
זקוקים ל
עורך דין ביטוח לאומי? – תן לנו להילחם למענך!
