ההגעה לים, בריכה, אגם או מקור מים אחר טומנת בחובה קשת של סכנות. המרכזית ולעיתים אף האכזרית שבהם, התובעת קורבנות קשים, היא סכנת הטביעה. אבל לא רק. ישנם עוד הרבה סכנות הקשורות בפעילות בים ובבריכה כך למשל טופלו על ידנו פגיעות עקב קפיצה לבריכה במים רדודים שהסתיימה באסון, החלקות או נפילות בסביבות מקור המים, פגיעה מחפצים חדים המושלכים על החוף או במים, פגיעה ממתקני מים וכו'.
 

למי שייכים החופים?
כל עירייה או מועצה מקומית שבשטח שיפוטה נמצא חוף ים היא המחזיקה , בעלת השליטה והפיקוח בחוף ומשכך היא האחראית כלפי אורחי ומבקרי חוף הים והרוחצים בו. בנוסף גם על המדינה מוטלת חובה מכוח הסמכויות שהופקדו בידי שר הפנים להסדיר את מקומות הרחצה לפי חוק הסדרת מקומות רחצה תשכ"ד-1964. האחריות הישירה היא על העיריה והפיקוח בידי המדינה.

בנסיבות מסוימות יכולים להמצא גורמים אחרים או נוספים אחראים כך למשל אם הנפגע הגיע לחוף במסגרת פעילות מאורגנת כמו קייטנה , יום כיף של ארגון או מקום עבודה כלשהו וכו' יתכן ותמצא אחריות על הגוף או המנהל המארגן.

לגבי בריכות האחריות היא בד"כ על בעלי הברכה המחזיקים או המפעילים וחברות הביטוח שלהם.

לדוגמא:

שני נערים מנתניה ירדו לחוף הים עם ילד קטין המקרה ארע לפני פתיחת עונת הרחצה הקטין נכנס למים החל לטבוע אחד הבגירים ניסה להציל אתו וטבע. ביהמ"ש השלום קבע כי העירייה והמדינה אחראיות לאסון בשל העובדה כי במקום לא היה שילוט האוסר רחצה באזור .
ביהמ"ש השלום קבע כ יש להפחית מהפיצוי אחוז מסוים בשל רשלנות תורמת של המנוח אשר בעצמו אפשר לילד להיכנס למים אבל ביהמ"ש המחוזי ביטל השתתפות זו וקבע כי האחריות כולה מוטלת על כתפי העירייה והמדינה.
לציין כי לא בכל מקרה טביעה ניתן יהיה להגיש תביעה כך למשל לפני כשנה הגיעו למשרדי הורים למנער חרדי אשר טבע בחוף נתניה . לצערי אחרי ששמעתי את הסיפור התברר שהנער הגיע לחוף מוסדר בעיר לאחר שעות הרחצה במקום היה שילוט ברור האוסר רחצה ללא השגחת מציל , דגל שחור התנוסס על סוכת המציל וכן הוצבו דגלים שחורים על החוף ובתוך הים. חרף אזהרות אלו נכנס הנער שלא ידע לשחות לים ותוך מספר דקות טבע ומת. בצער רב נאלצתי להסביר למשפחה את הסיכוי הקלוש בהטלת אחריות על העיריה או המדינה במקרה זה.

במקרה אחר של טביעה חוייבה מועצה מקומית לשלם פיצויים למשפחתה של ילדה שטבעה בים וזאת לאחר שבימ"ש קבע כי שמשיות שהיו פזורות בצפיפות על החוף הסתירו את השלט שהכריז היכן מסתיים חוף הרחצה המוסדר המשפחה עברה לאזור שאינו בפיקוח מציל מבלי שידעה על כך הילדה נכנסה למים וטבעה.

מהו הפיצוי שניתן לתבוע?
במקרה טביעה שגרמה לפציעה הרי שכל נזקי הגוף שנגרמו עקב כך זכאים לפיצוי בהם הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעות, הוצאות עזרה וסיעוד וכמובן עגמת נפש. כאשר מדובר חלילה במקרה מוות הפיצוי הוא בגין אבדן השתכרות פוטנציאלי של המנוח בשנים האבודות או אבדן תמיכה בשנים הללו, פיצוי על העובדה כי חייו של המנוח קוצרו , כאב וסבל הוצאות קבורה ואבל כו'.

תאונות אחרות הקשורות בפעילות בים או בבריכה:
ד. היה בן 5 כאשר הגיע עם בני משפחתו לבריכה במושב אביחיל . במהלך שהותו במקום נפל על ראשו מתקן כדורסל מן הסוג שמניחים על שפת הבריכה טבעת הסל חדרה לראשו גרמה לחבלת ראש ולחתך עמוק וקשה בקרקפת.
בהעדר רכב פינוי או עזרה ראשונה פונה ברכב המשפחה לבית החולים תוך שהוא מדמם קשה . בבית החולים בוצעו תפרים נרחבים ולימים נותרה צלקת מכערת בראשו . בימים אלה הגיעו הצדדים להסדר אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית משפט לפיו ישולם פיצוי בסך 47,500 ₪.

במקרה קשה שהגיע לטיפולי מדובר היה בבחור צעיר כבן 25 אשר הגיע במסגרת עבודתו ליום כייף בבריכה באזור מכמורת. בשלב מסוים ראה התובע שלושה מחבריו בתוך המים כאשר רק ראשם מציץ מעל פני המים, משראה כך סבר בטעות כי מדובר באזור המים העמוקים, קפץ ראש ונפגע קשות בחולית הצואר דבר אשר הביא לשיתוק מלא בכל גופו.
בפועל עמדו החברים על הברכיים ולכן נוצרה האשליה של מים עמוקים. במקום לא היה שילוט שמצביע על מים רדודים-מים עמוקים וזו היתה רשלנות של בעלי המקום ועל כך חויבו לשלם פיצוי .

במקרה אחר נפגעה נערה שנכנסה לשחות בחוף מוסדר בכנרת בתוך המים משבר של בקבוק זכוכית. עקב כך נגרם חתך שגרם לנזק קשה לכף הרגל. הוכחנו כי בניגוד לחוק ובניגוד לנוהל סביר העלימו בעלי החוף עין ממתרחצים שנכנסו למים עם בקבוקי שתיה מזכוכית ובכך לא מנעו תאונות מן הסוג שנגרם לתובעת. ביהמ"ש נפסק פיצוי בסך של 70,000 ₪ שולם ע"י בעלי החוף .

לציין כי בכל מקרה של פגיעת גוף קיימת לכל תלמיד שנמצא בחינוך חובה זכאות מקבילה לתביעה במסגרת תאונות אישיות תלמידים. כדאי להוועץ בכל מקרה, ומוקדם ככל הניתן בגורמים מוסמכים כמו עו"ד ענת קאופמן.

מה ניתן לעשות כדי לצמצם התאונות?
תאונות רבות של טביעה בבריכה או בחוף הים, נגרמות בשעות שלפני או אחרי שעות הרחצה המוסדרים מרבית הרשויות קבעו בתקנות לפני שנים רבות את שעות הרחצה עד 18:00 בערב. עולה השאלה מדוע לא מוצאות העיריות להאריך את שעות הרחצה.

כך למשל בתקופה בה אנו חיים כאשר חדשות לבקרים אנו מוזהרים שלא לפקוד את הים לאחר השעה 10 בבקר ולפני 4 אחה"צ מה טעם לסגור החופים ב-6? כאשר יום עבודה רגיל אינו מסתיים לפני השעה 4 וכאשר כיום יותר ויותר נשים יוצאות לעבודה ולא שבות מיום העבודה לפני שעה 4: מדוע לסגור החופים ב-6 ? כאשר במהלך השנים האחרונות מונהג שעון קיץ ושעות האור הוארכו מדוע לא לשנות את שעות הרחצה ולהאריך לפחות בשעה נוספת ? זו גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה והיא מובילה לאסונות רבים.

עו"ד ענת קאופמן (כהן) ושות' הינו משרד עורכי דין מומחה, ובעל ניסיון רב שנים בליווי משפטי בדיני נזיקין, וניהול הליכים אל מול חברות הביטוח ועורכי דינם.

זקוק לעורך דין נזיקין ותאונות? –  תן לנו להילחם למענך!