הביטוח הלאומי מכיר ברגישות ללקטוז, במקרים של אלרגיה קיצונית, אולם למרבה האבסורד, על מנת לקבל את קצבת הנכות עבור ילד רגיש ללקטוז, יש צורך באירוע רפואי חמור כמו התקף אנפילפטי למשל, כדי שתאושר קצבה כזו. וזאת, למרות שקיימות בדיקות אבחון ואין צורך באירוע על מנת לזהות את הרגישות ואפילו לא את רמתה.
הישראלים רגישים ללקטוז ("סוכר החלב"). כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת אריאל ושפורסם במגזין הבינלאומי המדעי GENE. את המחקר ערכה פרופ' רות בירק דיקן הפקולטה למדעי הבריאות, חוקרת בתחום מדעי התזונה באוניברסיטת אריאל וגם יועצת הנשיא לקידום שיוון האישה באקדמיה. היא בדקה את השונות הגנטית לאי סבילות ללקטוז באוכלוסייה הישראלית ומצאה, כי ישראלים סובלים בשיעור גבוה מרגישות ללקטוז.
על פי תקנות הביטוח הלאומי אלרגיה קיצונית ללקטוז, נחשבת בהחלט ל"עילת השגחה" שבגינה ניתן לקבל קצבה (הורים עבור ילדים) על פי רמת הרגישות והקיצוניות שלה. לרוב ידובר על כ 1000 שקלים בחודש.
"הקצבה רלוונטית לילדים עד גיל 10, מתוך הבנה שילדים בגיל זה זקוקים לפיקוח והשגחה מתמידים, כדי שלא יאכלו או ישתו מאכל או משקה המכילים לקטוז. מעין רף עליון, לילד בעל מודעות ויכולת להבין בעצמו מה מותר ומה אסור. התקנות גם מחייבות שאותו ילד יקבל מרופא מוסמך מתאים, המלצה לזריקות מיוחדות" מסבירה עו"ד ענת קאופמן, שמשרדה מטפל בהכרה עבור הורים לילדים בעלי רגישות משמעותית ללקטוז ולאלרגיות בכלל "לכן בצל התחושה שמדובר בתקנה מתקדמת, דווקא מימוש ההכרה תמוה. על מנת להכיר באותה נכות, הילד או הילדה צריכים שיהיה בדיקת סבילות ללקטוז הן כיום זמינות בקופות החולים. בדיקות אלה מתבצעות על ידי בדיקת דם בצום, תוך שתיית תמיסה. או בדיקת סבילות חלב , אף היא בבדיקת דם או תבחין מימן בנשימה ובמיקרים מסוימים, ביופסיה למעי הדק או בדיקת חומציות בצואה.
"זה מצב מוזר ולא הגיוני" אומרים לנו הורים כמו יואב קאופמן מרעננה, אבא לילדה נועה בעלת רגישות קיצונית ויונית פרוכט, אמא של ליאן הקטנה – גם היא רגישה ללקטוז שנתקלו בבעיה מול הביטוח הלאומי ומנסים לשנות את רוע הגזירה "הטכנולוגיה מאפשרת לנו היום לקבוע באופן ודאי מתי ילד רגיש ללקטוז. אז הנה יש לנו כאן הורים מודעים, שעורכים בדיקות כדי לא להגיע למצב של תקרית חמורה רפואית, כדי שהילדים לא יחטפו התקף. אנחנו שומרים על הילדים שלנו ובתמורה מקבלים עונש מהביטוח הלאומי".
"הדרישה לתיעוד מקרה רפואי כדי שועדה רפואית תכיר בילד מעידה על פער שצריך לסגור אותו, שבו התקנות נראות כמאחרות מאחורי הטכנולוגיה שקיימת כבר כמה שנים" אומרת עו"ד ענת קאופמן המייצגת תיקים מול הביטוח הלאומי בנושא
"אך מי שממשיך וקורא בתקנות הפנימיות מגלה סעיף אחר מפתיע עוד יותר, אשר קובע כי אם הילד או הילדה הם ילד שני במשפחה, כלומר יש כבר ילד אחד רגיש ונולד לו אח או אחות – אז, קובעות התקנות שאין צורך בתיעוד של מקרה רפואי אלא מספיק האבחון הרפואי"
"לכן" אומרת קאופמן "קל וחומר שהביטוח הלאומי מבין שלא צריך להתעלף ואין סיבה לסכן ילדים בשביל קצבה וראוי שהמערכת תכיר באבחונים הקיימים ותמנע מההורים סבל שלא לצורך"
עו"ד ענת קאופמן (כהן) ושות' הינו משרד עורכי דין מומחה, ובעל ניסיון רב שנים בליווי משפטי וניהול הליכים אל מול ביטוח לאומי, חברות הביטוח ועורכי דינם.
זקוק ל
עורך דין ביטוח לאומי והכרה בנכויות? – תן לנו להילחם למענך!
