תאונת עבודה קלאסית
חוק הביטוח הלאומי חוקק בשנת 1965 . בין היתר קבע החוק רשימה של זכויות להן זכאי מי שנפגע בעבודה במסגרת תאונת עבודה. העיקרית שבהן הזכות לתגמול חודשי היכול להגיע לאלפי שקלים בחודש (כאשר גובה התשלום הוא פונקציה של השכר החודשי של העובד הנפגע) . השימוש במונח תאונת עבודה קשור קודם כל לתאונה הקלאסית . כתאונת עבודה קלאסית תחשב תאונה בה נפגע העובד פגיעה חיצונית נראית לעין שבעקבותיה נגרם נזק . כמו נפילה או החלקה בזמן העבודה או בדרך לעבודה או ממנה, פגיעות ממכונות (קטיעות אצבעות ממסורים וכו' ) , תאונות דרכים במסגרת העבודה וכו'.
 

מחלת מקצוע ומיקרוטראומה
עוד הוסיף המחוקק בשנת 1965 וקבע בנספח לחוק , רשימה של מחלות מקצוע אשר עובד שמקצועו נכלל ברשימה זו, ואשר יוכיח כי חלה באחת מהן במהלך העבודה יוכר אף הוא כנפגע בעבודה. מטבע הדברים כאשר חוקק החוק בשנת 1965 שוק העבודה נשלט ברובו ע"י גברים וממילא רשימה זו התייחסה בעיקר למחלות שמאפיינות פלח שוק זה בעיקר לתחומים של בניין (כמו מחלות ברכיים לרצפים ) תעשיה כבדה וכו'.

רשימה זו כיסתה בעצם בעיקר מקצועות שנחשבים גבריים במהותם . כך יצא שרשימה סגורה זו של "מחלות מקצוע" שנקבעה בחוק בשנת 1965 לא עודכנה ע"י המחוקק במשך שנים ארוכות ולפיכך נוצר קיפוח כאשר פגיעות ומחלות רבות ושונות (ברבות מהן עוסקות בעיקר נשים כמו מורות, גננות סדרניות , קלדניות וכו) ואשר אין ספק כי העבודה היא זו אשר גרמה או תרמה באופן משמעותי להופעתן או להחמרתן, נותרו בחוץ ולא יכולות להיות מוכרות. לשם כך יצרו בתי הדין בשנים האחרונות את הלכת המיקרוטראומה שהינה למעשה פיקציה משפטית כאשר הרעיון מאחוריה הוא כי כאשר תובע מוכיח כי במהלך השנים בצע פעולות חוזרות ונשנות ודומות במהותן , אשר כל אחת ואחת מהן גרמה לנזק זעיר והצטברותן יחד הביאה לפגיעה משמעותית כי אז תוכר אף פגיעה זו כתאונת עבודה.

פיקציה זו משמשת להרחבה של המושג "פגיעה בעבודה " אלא שהנושא לא ממש ידוע ומוכר באוכלוסיה נשים רבות העובדות שנים ארוכות לא מודיעות לזכויות שלהן ולהשלכות הכספיות שיש לזכויות אלו.

כיום יותר ויותר נשים נמצאות במעגל העבודה הן כעצמאיות והן כשכירות והן לא יודעות כי יש להן זכות להיות מוכרות כנפגעות בעבודה גם אם לא מדובר ב"אירוע תאונתי" הקלאסי (אירוע ברור ונראה לעין של פגיעה כמו שברים ופגיעות אחרות שנגרמות עקב נפילתן או נפילת חפצים על העובד, קטיעה של אצבעות ממכונות וכו').

ישנם מיקרים נוספים ורבים אחרים בהם נגרמות לנשים במהלך עבודתן ותוך כדי עבודתן והן כלל לא מודעות לכך שקיימים סוגים רבים של אירועים אחרים שיכולים להיות מוכרים כתאונות עבודה, ושניתן למצות את זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי בבקשה להיות מוכרת כנפגעת בעבודה באם פגיעתה נגרמה כתוצאה מאופי עבודתה רבת השנים. וכן במקרים רבים ניתן אף להגיש תביעה אזרחית נזיקית.

ולכן מומלץ מאוד להיוועץ עם עורכי-דין המתעסקים בתחום זה ובקיאים בפסיקה הענפה של בתי הדין לעבודה, אשר מתמודדים מידי יום בתביעות שונות ומשונות של עובדים הטוענים לפגיעות גוף שנגרמו להם כתוצאה מתנאי עבודתם. בתי הדין אף הכירו במגוון רב של מקרים בהם יש לקבוע כי אדם צריך להיות מוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנפגע בעבודה גם כאשר לא עבר תאונה במובן הקלאסי של המילה.

משרד עורכי הדין ענת כהן קאופמן טיפל ומטפל במכלול מגוון מאוד של פגיעות בעבודה שחלקן כבר הוכרו וחלקם בתהליך מתקדם מאוד של הכרה מול המוסד לביטוח לאומי.

"היו לנו מיקרים רבים בהם הגיעו למשרדנו לקוחות שלא היו מודעים כלל וכלל לזכויותיהם בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי במסגרת נפגעי עבודה. הם הגיעו למשרדנו וביקשו כי נייצג אותם בתביעה לקבלת קצבת נכות כללית, לאחר תשאול ובירור מקיף מטעמינו אודות מקור מחלתם ו/או פגיעתם עלה כי בעצם היא נובעת וקשורה קשר סיבתי מעבודתם בין אם עבודתם גרמה למחלה או יכול ורק החמירה אותה ולפיכך הם בעצם זכאית להגיש תביעה להכרה במסגרת נפגעי עבודה.

חשוב לדעת כי עובדת שהוכרה כנפגעת בעבודה ונקבעה לה נכות בשיעור של למעלה מ- 10% ואשר קיים ממשי בחזרה לעבודתה הקודמת תהא זכאית לקבלת שיקום מקצועי במסגרתו תהיה זכאית להכשרה מקצועית.

עובדת שתביעתה הוכרה כפגיעה בעבודה ואשר נקבעה לה דרגת נכות ואשר מצבה הרפואי החמיר תהא זכאית להגשת בקשה להחמרת מצב מלווה במסמכים רפואיים מרופא תעסוקה המאשר החמרה כזו (ובלבד שחלפו 6 חוד' מהמועד האחרון שבו נקבעה נכותה) תעבור ועדות רפואיות ונכותה תקבע בהתאם להחמרה.

עו"ד ענת קאופמן (כהן) ושות' הינו משרד עורכי דין מומחה, ובעל ניסיון רב שנים בליווי משפטי וניהול הליכים אל מול חברות הביטוח, ביטוח לאומי ועורכי דינם.

זקוק לעורך דין נזיקין ותאונות עבודה? – תן לנו להילחם למענך!