במקרים בהם לא ניתן לאמוד את הסכום הכספי המדויק שנתבע, כדאי להסתפק בבקשה לצו הצהרתי, צו עשה, צו מניעה, צו אכיפה וכו'. בהליכים כאלה סכום האגרה הינו אחיד וקבוע: 1,029 ש"ח בבית משפט מחוזי, ו-584 ש"ח בבית משפט שלום.
תביעה למזונות
במקרה של תביעה למזונות, קיימת אגרה מופחתת (212 ₪ בלבד), מהטעם שמי שמגיש תביעה כזו הינו בד"כ קטין באמצעות הוריו, או מי שנזקק למזונות למחייתו ואין ביכולתו לשלם.
תביעות בגין נזקי גוף
בתביעות בגין נזקי גוף סכום האגרה אומנם גבוה – 38,014 ש"ח במחוזי ו- 6,082 ש"ח בשלום – אולם בתביעות כאלה הוחלט להקל על התובעים, והם נדרשים לשלם סכום סמלי כמקדמה ע"ח האגרה: כ- 1,300 ש"ח במחוזי וכ-680 ש"ח בשלום. אם התובע זכה בתביעתו, הרי שהנתבע ישלם את יתרת האגרה ואף ישיב לתובע את הסכום ששילם על החשבון.
אם הפסיד התובע או אם נפסק לזכותו סכום נמוך, הרי שהוא יישא גם בתשלום יתרת האגרה. על מנת לעודד פשרות בתביעות לנזקי גוף, נקבע כי אם ההליך הסתיים בפשרה, לפני שהחלו הדיונים, ישלם הנתבע שליש בלבד מסכום האגרה, בניכוי המקדמה ששילם התובע, ויפצה את התובע על הסכום האגרה ששולם בתוספת הפרש הצמדה למדד.
לעומת זאת במקרים בהם הגיש התובע את תביעתו לבית משפט מחוזי (שסמכותו הינה מעל 2.5 מליון ₪) אך בסופו של דבר נפסק סכום נמוך מ- 60% מתחום סמכות בית משפט השלום ביום הבאת ההליך ישלם הנתבע, את האגרה כשיעורה בבית משפט שלום, והתובע ישלים את האגרה החלה בבית המשפט המחוזי.
תביעות לקבלת תגמולי ביטוח
בתביעות לקבלת תגמולי ביטוח העוסקות בתחום נזקי הגוף, כגון פוליסת נכות, אובדן כושר עבודה , סיעוד גילוי מחלות קשות ועוד, עלתה שאלה כיצד יש לסווג התביעות האם מדובר בתביעות לנזקי גוף (שאז הסדר תשלום האגרה נוח יותר לתובע) או בתביעה כספית . בית המשפט העליון הכריע באוגוסט השנה בסוגיה זו וקבע כי לא מדובר בתביעה לנזקי גוף אלא בתביעה חוזית ויש לשלם אגרה בהתאם .
בכל הקשור לעתירות לבג"ץ נקבע סכום קבוע ולא גבוה של 1,618 ₪ על מנת לאפשר לכל אדם לעתור. בכול הקשור לתביעות קטנות נקבעה אגרה של אחוז מסכום התביעה ללא פחות מ 50 ₪.
תביעות לפי חוק הגנת השכר כגון: שעות נוספות, דמי מחלה, חופשה שנתית, נסיעות, דמי הבראה – פטורות מאגרה.
תביעות כגון: פיצויי פיטורין, פיצוי כספי בגין אי הפשרה לפנסיה ו/או קופת גמל, הפרת חוזה חוק שיוון הזדמנויות בעבודה האגרה שתשולם הינה אחוז אחד מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת ההליך ולא פחות מסכום של 127 ₪.
מי שלא יכול לשלם אגרה בכלל, בשל מצבו הכלכלי, יכול להגיש בקשה לפטור אותו מהתשלום, בצירוף תצהיר בו הוא מפרט את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו (אם הוא חי על חשבונם) וכן את מקורות הכנסתו בששת החודשים האחרונים. בית המשפט דן בבקשה ורשאי להעניק פטור מתשלום האגרה כולה או חלקה.
לעיתים בשלב מסוים לאחר הגשת התביעה מופנה התיק בהסכמה להליך של גישור. על מנת לעודד הליך זה נקבע כי במידה והתיק מסתיים בהסכם של גישור לפני ישיבת קדם משפט שלישית תוחזר אגרה ששולמה (כלומר המחצית הראשונה של האגרה) בניכוי סכומים מסוימים. כאשר ההליך הסתיים לאחר שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית, רשאי בית המשפט להורות על החזר אגרה, בניכוי סכום מסוים, אך זאת רק במקרים בהם הסתיים ההליך בגישור או הועבר לבוררות.
המידע הנ"ל הינו כללי בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו או המלצה לנקיטת הליכים או להמנעות מהם, כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד. בהגשת תביעה ו/או לצורך יצוג בוועדה רצוי לפנות אל עו"ד מנוסה. להערכת סיכויי תביעתך הנך מוזמן לפנות לפגישת יעוץ ראשונה במשרדנו אשר איננה כרוכה בתשלום.
עו"ד ענת קאופמן (כהן) ושות' הינו משרד עורכי דין מומחה, ובעל ניסיון רב שנים בליווי משפטי וניהול הליכים אל מול חברות הביטוח ועורכי דינם – תן לנו להילחם למענך!
