אומנם התחושה היא שפיצוי כספי אינו משתווה לפגיעה שנגרמה לכבודו ולגופו של האדם בשל התקיפה. יחד עם זאת, אין ספק שהפיצוי הכספי עשוי לרכך את הפגיעה שנגרמה לקורבן, ולאפשר לו להיות שותף לענישת התוקף בכיסו בנוסף לעונש שיפסוק עליו ביהמ"ש בהליך הפלילי.
בתביעה אזרחית כנגד התוקף, יכול הקורבן לקבל פיצויים עבור נזקי גוף ונזק נפשי שנגרם לו כתוצאה מכל תקיפה. כך, ניתן לתבוע על הפסדי שכר כתוצאה מקשיים לעבוד או להתקדם בעבודה, על עלויות טיפולי שיקום וטיפולים נפשיים ועל כאב וסבל שחווה הקורבן. יתר על כן, לעיתים ביהמ"ש פוסק לקורבן סכום גבוה מהפיצוי בגין הנזק שהוכח כהבעת סלידה ממעשה האלימות הבזוי שעשה התוקף. סכום כל הפיצויים ביחד בגין התקיפה עשוי להגיע למאות אלפי שקלים. כך, במספר פסקי דין של קורבנות תקיפה, פסק בית המשפט מעל חצי מיליון ש"ח לקורבנות של תקיפות מגוונות. בהקשר זה, חשוב להבין שהרשעה של התוקף בהליך הפלילי יכולה להוות ראיה בהליך האזרחי, אך היא אינה תנאי הכרחי לקיום ההליך האזרחי.
כיום היכולת של קורבנות להילחם במישור האזרחי כנגד הפגיעה בהם כמעט שאינה ממומשת. במרבית המקרים קורבנות של מעשי אלימות כלל אינם מודעים לאמצעי שעשוי לעמוד לרשותם לקבל פיצוי על אלימות, למרות שהוא עשוי להיות מועיל מאוד. פעמים רבות גם אם הקורבנות מודעים לאפשרות לתבוע את התוקף, הם נתקלים במחסומים רגשיים, כגון החשש לעמוד למול התוקף פעם נוספת.
לכן, קורבנות תקיפה ומשפחותיהם צריכים לנסות להשיל מעליהם את המחסומים הרגשיים שעוצרים בעדם מלהשיג את המגיע להם, ולהבין שיש כלים נוספים להתמודד עם כאבם. חשוב מאוד לנטוש את התחושה שההליך הפלילי אשר מנוהל על ידי המדינה הוא הכלי היחיד שעומד לרשותנו. חשוב עוד יותר להבין שהתביעה האזרחית אינה רק אמצעי להשגת פיצוי כספי – פיצויים על אלימות, אלא היא הדרך שבה כל אחד מאיתנו יכול לעמוד על שלו ולהילחם באלימות.
