רשלנות רפואית באונקולוגיה מתייחסת בעיקר לשלושה כשלים:
אי גילוי מוקדם של מחלת הסרטן, למרות פנייתו של המטופל ותלונתו על סימפטומים שהיו אמורים לעורר חשד ולקבל התייחסות נאותה.
אי ביצוע בדיקות סקר אצל אדם המצוי בסיכון אשר היו אמורות לזהות ולאתר אצלו מחלה ממארת, כפי שהיה נדרש לבצע (לדוגמא – סרטן צוואר הרחם, סרטן המעי הגס, סרטן השד וכדומה).
טעויות בפענוח של הבדיקות הרפואיות שעבר החולה ותוצאותיהן.
כאשר הרופא המטפל לא בוחן את הרקע המשפחתי של המטופל לזהות תורשתיות, מתעלם מתלונות של המטופל, לא עוקב כראוי אחר שינויים או סימנים אשר עשויים לעורר חשד ומחייבים מעקב צמוד וביצוע בדיקות, מאבחן באופן שגוי את מצבו הרפואי של המטופל או שולח אותו לביצוע בדיקות לא מתאימות ועוד, הוא עלול להתרשל בתפקידו.
לולא התרשלותו, היה מאבחן את המחלה בשלב מוקדם יותר,
סיכויי החלמתו של המטופל היו גבוהים יותר והנזק שנגרם לו קטן יותר.
בתחום זה לרוב רשלנותו של המטפל לא גרמה להיווצרותה של מחלת הסרטן אלא הביאה להחמרתה והתפשטותה לאיברים אחרים, ולכן החולה זכאי לפיצוי רק בגין ההחמרה שנבעה כתוצאה מהאבחון המאוחר. אולם, ישנם מקרים בהם אבחון מוקדם יכול להוביל להחלמה מלאה בטיפול פשוט יחסית ובהם הנזק כולו ייוחס לרשלנות באי גילוי מוקדם של המחלה.
יש להדגיש שרשלנות רפואית בתחום האונקולוגיה מתייחסת לכל סוגי הסרטן באשר הם.
יש להדגיש כי
רשלנות רפואית בתחום האונקולוגיה מתייחסת לכל סוגי הסרטן באשר הם.