תביעות נגד המעביד מוגשות כאשר העובד נפגע בעבודה ונגרם לו נזק כתוצאה מהתרשלותו של המעביד. מדובר באחד משני המסלולים חלופיים לקבלת פיצויים בגין פגיעה בעבודה, כאשר לצידו עומד מסלול התביעה לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה. לכל פגיעה בעבודה מאפיינים ייחודיים לה אשר יכריעו איזה מהמסלולים עדיף לתובע.

תביעות נגד המעביד
בניגוד לתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי שבה אין כל חשיבות מי הוא האשם בתאונה, הזכות לקבל פיצוי בתביעה נזיקית ובחלק מהתביעות נגד חברות הביטוח, מותנית בהוכחת אחריות של המעביד לנזק שנגרם.
 

יודגש, כי לעיתים הבחירה במסלול הנכון היא קריטית למיצוי הפיצוי המרבי ועל כן מומלץ לפנות בנושא זה עורך דין המתמחה. משרדנו בעל מומחיות וניסיון רב בתביעות רבות בשני המסלולים ונוכל לסייע לכם להצליח במסלול המתאים ביותר לכם.

בתביעה נזיקית נגד המעביד על התובע להוכיח, כי המעביד התרשל באופן שגרם לנזק שנוצר לתובע בפגיעה. בהקשר זה, פקודת הנזיקין מגדירה את המעביד כמי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה. עובד מוגדר כמי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור על ידי מעבידו.

אחריות המעביד כלפי עובדיו
המעביד חב באחריות כלפיי העובד מכוח פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל 1970, ומכוח הפסיקה אשר קבעה בשורה של פסקי דין שיחסי העובד עם המעביד מצמיחים חובת זהירות כלפיי העובד. במסגרת אחריות זו מוטל על המעביד לנקוט בכלל האמצעים והפעולות הסבירים על מנת להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה בתהליך העבודה.

אחריות זו כוללת בתוכה גם את החובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע נזק גוף לעובד במהלך עבודתו. על המעביד, בין היתר, להדריך את עובדיו באשר לאופן ביצוע העבודה והשימוש בכלי העבודה, לספק לעובדים ציוד מתאים לסביבת העבודה הכולל ציוד מגן, לוודא שהשימוש בציוד נעשה כנדרש, להזהיר את העובד בדבר הסיכונים הצפויים בסביבת עבודתו ולסלק סיכונים שעשויים להתעורר.

בנוסף, על המעביד חלה החובה לפקח על עובדיו ולוודא כי הם שומרים על כללי הבטיחות במקום העבודה ונוהגי בהתאם להנחיותיו לגבי אופן ביצוע העבודה והפעלת כלי העבודה.

ככל שהמעביד לא נקט בכלל האמצעים הסבירים הנדרשים להגנה על עובדיו מהסיכון, ועובדיו נפגעו במהלך העבודה, תעמוד לזכותם האפשרות לתבוע אותו בגין הנזק שנגרם להם.

אשם תורם
לצד האחריות של המעביד גם על העובד להיות אחראי ולעמוד בהנחיות המעביד ובכללי הזהירות. אם יוכח על ידי המעביד כי הנזק נגרם בשל פעילות לא אחראית של העובד, גם העובד יישא באחריות לנזקו. כתוצאה מכך יופחת מהפיצוי המגיע לעובד מהמעביד שיעור הנגזר מרשלנותו התורמת של העובד.

פוליסות ביטוח אישיות ופוליסת ביטוח חבות מעבידים
עובדים רבים מבוטחים באופן פרטי במסגרת פוליסות תאונות אישיות, פוליסות נכות ואובדן כושר עבודה וכן פוליסות קבוצתיות מטעם מקום עבודתם. כאשר נפגע אדם במהלך עבודתו, הוא זכאי על פי רוב להגיש תביעה גם מכוח פוליסות פרטיות, בנוסף לתביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי ו/או כנגד המעביד.

בנוסף, מקרים רבים, נפגעי תאונות עבודה יכולים לתבוע גם את המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים. בניגוד לתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי שבה אין כל חשיבות מי הוא האשם בתאונה, הזכות לקבל פיצוי מחברת הביטוח של המעביד מותנית בכך שהמעביד הוא האשם בתאונה

קיזוז בין תביעות
בתביעות בגין פגיעה בעבודה הנתבע עשוי לקבל פיצוי שמטרתו להשיב אותו למצבו לפני הפגיעה. לכן, כאשר תובעים על פגיעה בעבודה במספר מסלולים לא ניתן לקבל פיצוי מקביל מכל אחד מהמסלולים באופן שיביא לכפל פיצוי.

כתוצאה מכך בית המשפט מפחית את התגמולים שקיבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי מהפיצוי שהוא פוסק לנפגע בתביעתו אל מול המעביד. חשוב לדעת כי בתביעה נזיקית נגד המעביד לעיתים בית המשפט עלול לקזז גם את התגמולים שהתובע עשוי היה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, אף אם בפועל לא הוגשה תביעה לביטוח לאומי.

עו"ד ענת קאופמן (כהן) ושות' הינו משרד עורכי דין מומחה ובעל ניסיון רב שנים בליווי משפטי וניהול הליכים אל מול חברות הביטוח ועורכי דינם.

זקוקים לעורך דין נזיקין וביטוח? – תן לנו להילחם למענך !