ענת קאופמן (כהן) ושות'
משרד עורכי דין ונוטריון

073-3744558

phone6, phone, contact, telephone, support, call

רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד

מאמרים נוספים:


זכינו לחיות בעולם מודרני המנפק לנו טכנולוגיות מתקדמות. אחת החשובות שבהן היא האולטראסאונד המאפשרת לבדוק במהלך ההריון את מצב העובר לעקוב אחר התפתחותו ולאבחן מומים מחלות או סיבוכים. לצערנו לעיתים מסתיים ההריון בלידת תינוק הנושא מומים או מחלות לעיתים קשות אשר גורם לו לחיות חיים פגומים כרוכים בעוגמת נפש רבה ובהוצאות מרובות ביותר לגידולו וסיעודו. על רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד.
 

שתי בדיקות אולטרסאונד עיקריות
הראשונה היא סקירת מערכות מוקדמת המתבצעת בין השבועות 14-16. בבדיקה זו נבדקים אברי הגוף של העובר במטרה לאבחן מומים מולדים. בדיקה כזו יכול לבצע רק מומחה במיילדות וגינקולוגיה בעל ניסיון בתחום האולטראסאונד (שנה לפחות).

בדיקה שניה היא "סקירת מערכות מאוחרת" שמתבצעת בין השבועות 18-22 ובה נמדד גודל העובר ומשקלו, נסרקים פי העובר עמוד השדרה ופעילות הלב. בדיקה כזו יכול לבצע טכנאי (עם ניסיון של חצי שנה).

בדיקה נוספת היא בדיקת שקיפות עורפית המבוצעת בין השבוע ה-11 ל-13 מטרת הבדיקה להעריך את הסיכון לתסמונת דאון, בנוסף יבוצעו במקרים מסוימים בדיקה מכוונת למערכות מסוימות ובדיקה ממוקדת למצב קליני מוגדר.

ב-1.3.2007 נכנס לתוקפו הנייר עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה בנושא בדיקות אולטראסאונד במיילדות והעוסק בהנחיות לביצוע אולטראסאונד שמטרתו להנחות את קהילת הרופאים העוסקים בתחום זה ולקבוע סטנדרטים עדכניים של בדיקות אולטראסאונד בהריון.

ישנן פגמים שלא ניתן לגלות בבדיקת אולטרסאונד
דבר זה תלוי בגודל העובר, בשלב ההריון, בתנוחה שבה מצוי העובר בזמן הבדיקה, וגם ללא קשר לכל אלה, ישנן בדיקות שלא ניתן או קשה לאתר או שקיים קושי בפיענוח. לדוגמא מקרים של שפה שסועה, מיקום של אברי הפנים עיניים ואוזניים. המקרים הנפוצים הם תסמונת דאון, שיתוק מוחין ניוון שרירים פגמים בגפיים ועוד.

חשוב לדעת כי על הגורם המטפל או המבצע את הבדיקה חובה ליידע את ההריונית על מגבלות הבדיקה למשל במהלך סקירת המערכות צריך ליידע כי אין חובה לערוך בדיקת אצבעות, גם לא בסקירה מורחבת, למרות שקיימת שכיחות גבוהה של חסר בקצות הגפיים ושבד"כ ניתן לגלות מומים כאלה (הגם שלפעמים העובר מאגרף ידיים ואז זה מקשה על הבדיקה ).

חובה על הבודק או הרופא המטפל ליידע את ההריונית בדבר מגבלות הבדיקה וכן בדבר האפשרות לבצע בדיקות נוספות הגם שהן אינן כלולות בסל הבריאות וכרוכות בעלות כספית ולעיתים גם אם הן מבוצעות רק מעבר לים .

אחד המקרים המוכרים בפסיקה נדון בבית משפט המחוזי בירושלים בתביעה שהוגשה נגד קופ"ח מכבי מדובר היה במקרה של אמא שהיתה בהריון רגיל הוגדר כסיכון נמוך עברה את כל הבדיקות השגרתיות כולל א.ס. ולכאורה הכל היה תקין לבסוף נולד עובר עם מום בעצמות הידיים .
התובעת טענה כי המומים לא אותרו בזמן כתוצאה מרשלנות בבדיקת האולטרסאונד או כתוצאה מרשלנות הרופאים ליידע אותה כי הבדיקות שערכה אינן מקיפות ויש באפשרותה לבצע בדיקות מקיפות על חשבונה .

בית המשפט בהכרעתו קבע כי חובה על הרופא לומר למטופלת כי יש באפשרותה לעבור בדיקות נוספות תמורת תשלום במסגרת פרטית אשר יתכן ובהן ניתן לגלות מומים שלא ניתן לגלותן בסקירה רגילה.

קרא עוד על רשלנות מיילדות וגניקולוגיה

תובע שסובל מתסמונת דאון
הוגשה תביעה בעילת "הולדה בעוולה". האם יש כאן רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד? בפיענוח היו נתונים חריגים, היא הופנתה לרפא המטפל, וזה לא המליץ לה לעשות בדיקת מי שפיר. התביעה התקבלה אך נקבע כי יש לאמא אשם תורם, כי היתה מעורה בבדיקות ולפיכך היה עליה להתעניין באפשרות של יעוץ גנטי ודיקור מי שפיר.

התובע סובל מחסר של צלע 12 משמאל, התפתחות לקויה של עצם הזרוע ואחת מעצמות האמה וחוסר של עצם אמה שנייה. בוצעה סקירה מצומצמת, ניתן היה לעולות על המום בבדיקה מורחבת – הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי יידעה את התובעת על אפשרות ביצוע הבדיקה המורחבת ועל ההבדים שבין הבדיקות, ובכך התרשלה.

תובע שסובל מתסמונת אפרט – ביהמ"ש קבע כי לא היתה אינדיקציה במקרה המתואר לביצוע בדיקות מעבר לאלו שכבר נעשו והרופאים שבדקו את התובע פעלו כיאות ולאור הנתונים שנתגלו בסקירת המערכות, לא היה קיים סיכון יתר למומי לב ולכן לא היה צריך הדבר להיבדק. מה עוד שהאם חתמה על מסמך הקובע: "ידוע לי כי בדיקת האולטרסאונד היא בדיקה מוגבלת, אשר אינה יכולה ואינה מתיימרת לאתר מומים או פגמים בעובר בכל מקרה ובכל הריון".
תובעת שסובלת ממיקרופטלמיה – פגם בו גלגל העין הנו קטן ולא מפותח ובד"כ אינו מאפשר ראיה תקינה או ראיה בכלל. מלווה בד"כ במומים אחרים של העין – בימ"ש פסק כי לפי הפרקטיקה לא היה צורך לבצע מדידות של ארובות העיניים וגלגלי העיניים, אלא אם היה חשד, על יסוד התרשמות סובייקטיבית, שעין אחת קטנה מהאחרת. בימ"ש קבע כי במקרה זה לא ניתן היה להבחין במחלה כי זו הופיעה בשלב מאוחר יותר.

לא כל טעות באבחון היא רשלנות רפואית בבדיקות האולטראסאונד
רשלנות רפואית בבדיקת אולטראסאונד. המבחן בו משתמשים בתי המשפט כדי לקבוע רשלנות הוא מבחן "הרופא הסביר" על פי מבחן זה אם יוכח כי הרופא פעל באופן סביר בהתאם לסטנדרטיים רפואיים מקובלים באותה עת והידע הרפואי שעמד בפני הרפואה.
לעומת זאת כאשר בדיקת הא.ס. אינה מבוצעת כראוי או כאשר לא בוצעה ע"י גורם שהיה כשיר לבצעה ובעל ניסיון מספיק כדרישת התקנות, טכנאי רשלן או לא מקצועי, ציוד לקוי, לא תקני לא תקין ניתן לתבוע.

אם התינוק שנולד סובל ממומים שניתן היה לאבחן ועקב רשלנות הגורם הרפואי שביצע או פיענח את בדיקת הא.ס. נמנעה ממהורים האפשרות לקבל את המידע לדעת על המום וכך גם האפשרות להפסיק את ההריון, ניתן להגיש תביעה.

התביעה שמוגשת הינה תביעה לנזקי גוף בגין רשלנות רפואית או תביעה בגין הולדה בעוולה שהיא פיתוח של תביעת הרשלנות מדובר בתובענה של אדם שנולד עם מומים כנגד אלה שאפשרו לו לצאת לאוויר העולם נקודת המוצא היא כי הגורם הרפואי לא אחרי להיווצרות המום אלא הטענה היא שלא מנעו את בואו לעולם עת ידעו או יכלו לדעת שהוא נושא מום כאן כמובן שמדובר בטענה שמעלה שאלות קשות מבחינה פילוסופית אתית משפטית וכמובן דתית.
התביעה יכולה להיות מוגשת לבית המשפט השלום או המחוזי תלוי בגובה סכום התביעה.

הטענת העיקריות של הרופאים כטענות הגנה הינן שאין להם מכשור מתאים, שהאמצעים העומדים לרשותם לא מספיקים, שלא היו להם הנחיות או הוראות לבצע בדיקה כזו (כמו בדיקת אצבעות) כי גלוי וידוע כי האולטראסאונד שמבוצע במסגרת רפואה ציבורית אינו יורד לפרטים או כי לא ניתן לגלות את כל המומים וכי, האם חתמה על מסמך המיידע אותה על כך, אשם תורם – האם לא בצעה את כל הבדיקות שהתבקשה לבצע או לא בצעה מעקב.
טענת הגנה נוספת שעולה היא כי הועדה להפסקת הריון לא היתה מאשר ההפלה (כמו במקרים של מומים קלים).

באחד המקרים שהגיעו למשרדנו מדובר היה בזוג חרדי אשר באישור הרב שלהם הם בצעו בדיקת אולטראסאונד אשר לכאורה היתה תקינה בדיעבד נולד תינוק בעל מום. טענה ראשונה של הנתבעים היתה כי בשל היותם שייכים למגזר החרדי בכל מקרה לא היתה מבוצעת הפלה מטעמי דת. משיקולים אישיים התובעים החליטו לוותר על התביעה ואולם בפסיקה נדון מקרה אחר של ילד שנולד למשפחה חרדית ואר אובחן כסובל ממום מולד הידוע בשם Spina Bifida (שדרה שסועה) – ביהמ"ש קבע כי אי מעקב אחר הפיגור בגדילה של העובר מנע בדיקה מעמיקה של כל הנושא ומהווה רשלנות של הרופא. הרופא התרשל גם בשל שלא יידע את האם כי יש חשש למום ולא הציב בפני האם את כל האפשרויות כולל הפלה. לאם אשם תורם כי לא שיתפה פעולה עם צוות טיפת חלב ולא הביאה תוצאות הבדיקות שבוצעו. יש רשלנות גם של הרופא המקצועי שביצע את הבדיקה וגם של הרופא המטפל. במקרה זה לא התקבלה הטענה שבשל היותם חרדים לא היו מבצעים הפלה.


עו"ד ענת קאופמן (כהן) ושות' הינו משרד עורכי דין מומחה, ובעל ניסיון רב שנים בליווי משפטי וניהול הליכים אל מול ועדות רפואיות, חברות הביטוח ועורכי דינם.

זקוקים לעורך דין לתביעת רשלנות רפואית? – תן לנו להילחם למענך!
 
ענת קאופמן (כהן) ושות'
משרד עורכי דין ונוטריון

 


ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

ונחזור אלייך בהקדם:

מלא את הפרטים

הרצל 7, קומה 5, נתניה 4240004

location6, location, map, marker, pin

073-3744558

phone6, phone, contact, telephone, support, call

09-8350074

print2, print, printer

office@acklaw.co.il

envelop, envelop, mail, email, contact, letter
 

 

- כל הזכויות שמורות -
אין לראות באמור באתר משרד עו"ד ענת קאופמן (כהן) ושות' ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי